חברים ואנשים שאינם מעורים בעולם הכדורגל שואלים אותי איך פתאום נבחרות ישראל בכדורגל מצליחות בגילאים הצעירים בצורה שאינה אופיינית ואיך הכל מתרסק כשזה מגיע לנבחרת הבוגרת.
וזאת שאלת המפתח – מה כל-כך מצליח בגילאים הצעירים שהולך לאיבוד לכדורגלן כשחקן בוגרים.
התשובה היא מאוד פשוטה –דור הכדורגלנים הצעירים בישראל נמצא בעיצומה של מהפיכה.
כל ילד והורה (ישנם מקרים רבים בהם ההורים רוצים יותר מהילד) שמגיע לחוג כדורגל יש חלום להפוך ולהיות כדורגלן מקצועי. ובגלל שהתחרות כל-כך קשה והדרך מאוד מורכבת השחקנים הצעירים הבינו שבכדי שיהיה להם סיכוי להצליח הם צריכים להתאמן ולהשקיע יותר, גם מעבר ליחידות האימון הסדירות בקבוצות. וכך החלה המהפכה עליה אני מדבר. הכדורגלנים הצעירים התחילו לעבוד באופן פרטי ולהשקיע בעצמם, באימוני כושר אישיים, מאמני פיתוח יכולות אישיות, מאמנים מנטליים וגם – עבודה אישית עם אנליסט לניתוח הביצועים, כפי שמתאמנים השחקנים הצעירים באירופה, ומכאן סגירת הפערים בין השחקן הישראלי לשחקן האירופאי.
ניתן לציין את מנור סולומון וליאל עבדה כחלוצי דור המהפכה.
אחריהם הגיעו עדן קרצב, ארד בר, דניאל פרץ ובגל השלישי היהלום אוסקר גלוך ושאר חברי נבחרת הנוער שהמובילים הם: למקין, ישראלוב, קנצפולסקי, רוי רביבו והצעירים יותר-חלאילי, שיבלי ודור תורג'מן.
במרבית הקבוצות המאמנים משקיעים בתלכיד הקבוצתי ובמערך הטקטי כך שלא נשאר זמן בפיתוח יכולותיו האישיות של השחקן כפרט.
במסגרת תפקידי כסקאוט לא פעם שאלתי שחקנים צעירים (גילאים 15-18) אם פעם ישבו איתם וניתחו את המשחק ואת הביצועים שלהם בצורה פרטנית, ולתדהמתי רוב השחקנים הצעירים השיבו בשלילה, וחלקם השיבו שרק במסגרת קבוצתית כהכנה לפני ואחרי משחקים.
תפקיד האנליסט צבר תאוצה בשנים האחרונות. דור המהפכה הבין את החשיבות של ליווי מקצועי בניתוח הביצועים ברמה האישית, כגורם המשפר את הבנת המשחק, יכולת קבלת ההחלטות והחשיבה הטקטית לא פחות מאשר אימוני כושר גופני או אימון טכניקה.
נכון, שבישראל עדיין ישנם אנשי כדורגל ואנשי תקשורת שאינם מבינים את תפקיד האנליסטים – "מאמני לפטופ" מכנים אותנו בזלזול. אולם, זה אחד מהכלים העומדים לרשותנו, באמצעותו אנו יכולים
להציג לשחקן את ביצועיו "בזמן אמת" ולנתח כל מהלך ומהלך, ולתת לו את הכלים הנדרשים כך שמשחקו יהפוך להיות יעיל במסגרת המערך הקבוצתי. בין יתר הדברים האנליסט מבצע ניתוח סטטיסטי בו השחקן מקבל מדדים כמותיים המשקפים את יכולתו, ועל-בסיס זה מקבל משימות קצרות טווח, באמצעותן ישפר את תפקודו, כדוגמא – שחקן בתפקיד 6 יקבל משימה למשחק הבא לבצע X חילוצים בחצי המגרש של הקבוצה היריבה. שחקן כנף יקבל משימה X פעמים להיכנס מהאגף לאמצע,
שחקן בתפקיד מגן יקבל משימה להגביה X פעמים קרוסים לתוך הרחבה, וכך הלאה…
הסטיגמה של הכדורגלן הישראלי הבטלן, העצלן שלא אוהב להתאמן ונכשל ברגעי ההכרעה עדיין קיימת, אבל דור המהפכה של הנבחרות הצעירות בקיץ 2023 הוכיח אחרת.
דור המהפכה כבר שם והעובדה היא התוצאות המדהימות של הנבחרות הצעירות בקיץ האחרון ולכן אפשר להיות אופטימיים לעתיד ורוד וטוב יותר של הכדורגל הישראלי.
בשורה התחתונה כל שחקן בכל גיל יכול לשפר את ביצועיו בכל רמה בה הוא משחק.
אם רק ישקיע, יעבוד נכון (לא בהכרח קשה) ויתמיד.
